גירושין בישראל, נתונים לסמכות הייחודית של בתי הדין הדתיים, וביחס לבני זוג יהודים – בית הדין הרבני.

הערכאות המשפטיות הדנות בדיני משפחה הן בתי-המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הדתיים – הרבניים, השרעיים, הנוצריים והדרוזיים.

אם שני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, אזי לבית הדין הדתי הרלוונטי, סמכות ייחודית לדון בנושא הגירושין ביניהם.

כאשר שני בני הזוג לא בני אותה דת מעוניינים להתגרש, אין בית דין דתי שמוסמך לדון בגירושיהם, ועל כן עליהם להגיש לבית המשפט לענייני משפחה "בקשה להתרת נישואין" לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.

ככלל, יש להסדיר ארבעה נושאים בעת גירושין: הגירושין עצמם (סידור הגט בעבור יהודים), הסדרת הקשר של ההורים הגרושים עם ילדיהם (זמני שהות, מה שהיה קרוי בעבר הסדרי ראיה), מזונות ורכוש.

בני זוג יכולים להגיע להסכם גירושין מתוך הבנה הדדית והסכמה ביניהם, בין שהם גיבשו את ההסכם ובין שהוא גובש בסיוע מגשרים ויועצים, או לפתוח בהליכים משפטיים ולבקש מהערכאה השיפוטית המוסמכת, לדון בעניינים שבמחלוקת.

גם להסכם גירושין שנחתם בהבנה הדדית נדרש אישור הערכאה השיפוטית, וזו מחוייבת לבחון ולברר, האם בני הזוג אכן מבינים את תוכן ההסכם ואת משמעותו, ואגב כך לבחון שמא מדובר בהסכם שבו אחד הצדדים קופח משמעותית או חלש מהאחר, וחולשתו נוצלה לרעה.

הסמכות להסדרת גט בעבור בני זוג יהודים נתונה בידי בתי- הדין הרבניים בלבד, ובהם אפשר לפתוח תיק להסכם גירושין (גט בהסכמה) או תביעת גירושין. בתיקי מזונות, משמורת ורכוש אפשר לדון בבתי-המשפט או בבתי-הדין הדתיים או בערכאה השיפוטית שבני הזוג בחרו בה או שאחד מהם פנה אליה ("מירוץ סמכויות"). יכול להיות, שאותו מקרה גירושין יתנהל בשתי ערכאות שיפוטיות נפרדות ובתיקים נפרדים מבחינת רישומם. לדוגמה: סידור הגט – תמיד ידון בבית-הדין הרבני, והסדרת הקשר שבין ההורים לילדים – בבית-המשפט לענייני משפחה על פי תביעה שאחד ההורים יגיש.

קיימת האפשרות, לכרוך לתביעת הגירושין שמוגשת לבית הדין הרבני, גם נושאים אחרים הקשורים בגירושין, וזאת רק אם, וכל עוד, לא הוגשה תביעה קודמת בנושא זה לבית המשפט לענייני משפחה. מרגע שערכאה מסויימת החלה לדון, היא קונה סמכות לנושא, ולא ניתן להגיש תביעה באותו הנושא, לערכאה אחרת. המדובר בבעיה הקרויה בישראל "מירוץ סמכויות", בעיה שעוצמתה והשפעתה עומעמו לאחר חקיקתו של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014  שנכנס לתוקף בשנת 2016, והחיל חובת פתיחת הליך שקרוי "בקשת ליישוב סכסוך", בטרם הגשת תביעה משפטית כלשהי בין בני זוג בנושאי גירושין מזונות רכוש וכו'. הליך "בקשה ליישוב סכסוך" הינו הליך של ניסיון גישור המנוהל ביחידת סיוע ע"י עובד סוציאלי, וקיומו הוא תנאי להגשת תביעה שיפוטית. רק בתום 60 ימים שלאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, ניתן להגיש תביעה בנושא גירושין.