בקרב הציבור רווח המונח "משמורת", ובכל סכסוך יימצא מי שישאל: "אצל מי המשמורת?"

מונח זה בעל קונוטציה שלישית כאילו מדובר בנטל של משמורן של הורה על ילד, ובמעים מטלה המוטלת על איזה מההורים "לשמור" על הילדים.

המונח "משמורת" עבר מן העולם, וכיום נעשה שימוש במונח "אחריות הורית":

האמת הינה כי המונח "משמורת ילדים" מעולם לא הוגדר בחוק והינו יציר הפסיקה השיפוטית.

המונח התייחס בעיקר למקום מגוריו "העיקרי" של הילד.

במקביל למונח זה, שהות הילד עם ההורה שאינו "משמורן", הוגדרה כ"הסדרי ראייה" וכיום שונה המונח ל"זמני שהות".

ניתן להסכים שגם למונח "הסדרי ראיה" קונוטציה לא מוצלחת בהקשר של הורה וילד. כאילו מדובר באסיר או גורם עוין שיש "להסדיר" עימו את "הראיה", בעוד בפועל מדובר בחיים ובקשר של הורים על ילדיהם, לא עניין שיש "להסדיר" ואינו כרוך ב"ראיה" כם אם בחינוך, אהבה והענקה.

** בעקבות וועדת שניט (2011) הונחה הצעת חוק "הורים וילדים" ובה הוצע מעבר ממונחים של "משמורת" ו"הסדרי ראייה" למונחים של "אחריות הורית" ו"זמני שהות".

וועדת שניט הוקמה בעקבות מהלך בשנת 1991 של אישרור מדינת ישראל את אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד משנת 1989 יחד עם עוד 189 מדינות.

תפקיד המדינה לפי האמנה הוא להבטיח מימוש זכויות הילדים על ידי ההורים ועל ידי החברה.

בכך, נותנת האמנה ביטוי לשינוי המחשבתי העמוק שחל בהכרה המוסרית, החברתית והמשפטית במחויבות המשפחה, החברה והמדינה להבטחת טובתם וזכויותיהם של ילדים.

אמנם טרם הוסדרו המלצות הועדה בחקיקה אולם בפסיקה אומצו בפועל העקרונות שבהמלצות הוועדה, ובכלל זאת הוכנס לשימוש המונח "אחריות הורית" במקום אפוטרופסות" ו"משמורת".

ביטול מרבית ההוראות בפרק "הורים וילדיהם הקטינים" שבחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשר משתית את הקשר בין הורים לבין ילדיהם על מושג ה"אפוטרופסות" של הורים על ילדיהם. במקום זאת קובע החוק המוצע כי קשר זה יתבסס על מושג "האחריות ההורית" שבאמנה. משמעות הדברים היא ששני ההורים אחראים במשותף לטיפול בילד, למימוש זכויותיו ולהתפתחותו.

על כן יודגש – לא משתמשים היום במילה "משמורת" ו"הסדרי ראייה".

אמרו מעתה,  "זמני שהות" ו"אחריות הורית".

זמני שהות:

זמני שהות הוא נושא חשוב והשפעתו ניכרת כמובן ומן הסתם על הילדים.

זמני השהות הם פרמטר שקובע כמה ימים בכל שבוע, ישהו הילדים אצל כל צד. הצדדים מסכימים על חלוקת הימים שבהם כל צד ישהה עם הילדים, ובזמן זה הם באחריותו ומחובתו לדאוג להם לצרכיהם הפיזיים והנפשיים, למזון וביגוד, להימצאותם במסגרות הלימוד, להכנת שיעורי בית, חוגים, טיפולים רפואיים, וכו'.

לאחרונה אנו עדים למקרים בהם בניגוד לבעבר אבות נוטים יותר לדרוש שוויון בזמני השהות.

מזמני השהות נגזר גם הסכום שכל צד אמור לממן את ילדיו בהתחשב בהכנסתו, וכפועל יוצא, את הסכום שצד אחד אמור להעביר לצד האחר עבור הוצאות הילדים: מזונות הילדים והמדור.

גישור משפחה

משרדנו דוגל בגירושין בהסכמה, ומספק שירותי גישור לבני זוג שהגיעו למסקנה כי פתרון זה הינו הפתרון המועדף והמקובל עליהם לסיום חיי הזוגיות.

במסגרת זו הצדדים יכולים להסדיר את נושאי הרכוש באופנים שונים שפחות מוכרים ומקובלים בבתי המשפט, שכן מורכבותם דורשת המשך מעורבות של הצדדים בנושאים אלה, שנים רבות לאחר סיום הזוגיות והגירושין. 

פתרונות שכאלה, מאפשרים לצדדים להסדיר את ענייני הרכוש, בדגש על ראיה של צרכי הילדים בעתיד עת יגיעו לבגרות, ודאגה להם, אגב מזעור הפגיעה הכלכלית בילדים, בשל פרידת הוריהם.