רבים מאיתנו שמעו על המונח 'כתובה', הנשואים שביננו שהתחתנו לפי ההלכה היהודית אף חתמו על כתובה ביום החתונה שלהם אבל לא כולם מבינים עד הסוף מה המשמעות של הכתובה, במאמר זה ננסה להסביר – מה זה כתובה?
הסבר קצר למה זה כתובה
כתובה היא מסמך התחייבות משפטית שהבעל מתחייב לאשתו ביום החתונה לפי ההלכה היהודית בפני שני עדים. ההתחייבות כוללת בין השאר סכום כסף אותו על הבעל לשלם לאשתו במקרה שהוא מתגרש ממנה ללא עילת גירושין לפי ההלכה היהודית ('הדין העברי') או במקרה שהאישה מעוניינת להתגרש ויש לה עילה לגירושין המזכה אותה בכתובה לפי ההלכה או במותו.
לכתובה יש מספר מטרות. ראשית לדאוג שהבעל יתחייב בצורה משפטית לקיים את חובותיו ההלכתיים לאישה (למשל לדאוג לה לכסות, לבגדים למגורים) עם סנקציית תשלום במקרה שלא יעמוד בהתחייבות. שנית להקשות על גירושין נמהרים, אם הבעל יודע שהוא צריך לשלם את הסכום שתחייב הוא לא ימהר להתגרש מהר. שלישית לדאוג לאישה הגרושה להתחלה חדשה.
מהם חלקי הכתובה?
בכתובה נמצאים מספר חלקים:
- עיקר הכתובה: מדובר בסכום אוטומטי הנרשם בכל כתובה ואי אפשר לשנותו בהסכמת הצדדים (סעיף קוגנטי). הבעל מתחייב במקרה של גירושין ל200 זוז (מטבע עתיק) לרווקה או 100 לגרושה ואלמנה.
- תוספת כתובה: זהו הסכום שהבעל מחויב לשלם במקרה של גירושין. זה סכום עליו יסכמו הצדדים והוא לא אוטומטי.
- נדוניה: מדובר בנכסים אותם האישה מביאה בעצמה וניתן לתת להם הגדרות בעלות שונות.
מה היא בימינו?
חלק מהכתובה איבד היום ערך אבל חלק עדיין חשוב מכיוון שבתי המשפט ובתי הדין הרבניים עדיין מתייחסים אליו כמסמך משפטי מחייב לכל עניין.
כיום בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים עורכים 'איזון משאבים' במקרי גירושין, הם מנסים ליצור איזון בין מה שנשאר לבעל לבין מה שתקבל האישה. ישנה מחלוקת בין הדיינים והשופטים לגבי היחס לתשלום החוב בכתובה. חלקם גורסים שאיזון המשאבים 'בולע' בתוכו את ההתחייבות בכתובה וחלקם טונים שזו התחייבות נפרדת שתבוא בנוסף לאיזון המשאבים.
