כשאמורים מזונות, מתכוונים בדרך כלל למזונות ילדים. ראה מאמר בנושא.

עם זאת, בדין העברי קיים המושג "מזונות אישה" ואף בחקיקה האזרחית, החוק קובע, כי כל עוד הצדדים לא התגרשו, האישה זכאית "למזונות אישה", בהתקיים התנאים לכך.

מדובר למעשה בסכום שהאישה זכאות לקבל לצרכי כלכלתה כל עוד הנישואין לא הסתיימו, ועד למועד הגירושין.

בהלכה היהודית: אישה הנשואה על פי ההלכה היהודית, זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו (אלא אם כן האישה בגדה בבעל, עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת, או שהיא עובדת והכנסתה מספיקה לכל צרכיה). המזונות משולמים לאישה עד מועד הגירושין בין בני הזוג או עד מתן פסק דין לגירושין על ידי בית הדין הרבני

באיסלאם: אישה מוסלמית הקשורה בקשר נישואין בהתאם לדת האיסלאם זכאית על פי הדין השרעי למזונות אישה אם קשר הנישואין עומד בתוקפו, וכל עוד היא לא עזבה את הבית מסיבה שאינה מוצדקת ולא הוכרזה כמורדת בבעלה. מזונות האישה המוסלמית הם זכותה גם אם היא עובדת ויכולה לכלכל את עצמה.

בני זוג מעורבים/ שאינם משתייכים לעדה דתית מוכרת/חסרי דת/לא משתייכים לעדות שלהן בית דין מוכר בישראל: הדין האישי אינו חל על בני זוג מעורבים (בני זוג שאינם משתייכים לאותה עדה דתית). למרות זאת, במקרה שהדין האישי אינו מכיר בנישואין אך יש להם תוקף כלפי המדינה (למשל בנישואין אזרחיים בחו"ל), בית המשפט רשאי לפסוק מזונות אישה "חוזיים". בני זוג המוגדרים כ"חסרי דת", או שאינם שייכים לאחת מהעדות שלהן בית דין מוכר בארץ, זכאים למזונות על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959

בדת היהודית הבסיס לחיוב במזונות אישה הוא הכתובה, שהיא חוזה מחייב לכל דבר.

אישה נשואה זכאית לקבלת מזונות אישה מבעלה, כאשר הסכום של המזונות נקבע על פי הכלל: "עולה עימו אינה יורדת", דהיינו, על הסכום לשקף את רמת החיים שאליה האישה הורגלה בעת החיים המשותפים של בני הזוג.

אילו הוצאות כלולות בסכום מזונות האישה ?

הבעל על פי התחייבותו אמור לכסות את צרכי האישה – שכלל הבית הספר הוא כיסוי כל ההוצאות אותן הוציאה האישה בעת חייהם המשותפים של הצדדים. לרבות: הוצאות מזון, ביגוד והנעלה, דיור ואחזקת בית (כולל שכר דירה או משכנתא), צרכים נשיים, איפור, חוגים, רכב, לימודים וכו'.

בפועל, על סמך מה נקבע גובה מזונות אישה ?

על פי צרכי האישה, אולם בהתחשב בהכנסת הבעל מעבודה ומרכוש, ועל פי פוטנציאל ההשתכרות של הבעל. יוער כי מצב שבו הבעל אינו עובד לא יסייע לבעל לחמוק מחובת התשלום. שכן הערכאה המשפטית תבחן את הכנסתו בשנה שקדמה לתביעת מזונות האישה ואת פוטנציאל ההתשכרות שלו ולא ימנע מחיובו של הבעל במזונות אישה, אך ורק בשל היותו מובטל.

מי קובע את גובה מזונות אישה ?

הערכאה שאליה הוגשה תביעת מזונות אישה (בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה), היא שתקבע את הסכום של מזונות האישה. אם הוגשה תביעת מזונות אישה לבית המשפט לענייני משפחה, יקבע בית המשפט לענייני משפחה את גובה המזונות. אם הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך בה את מזונות אישה לפני שהאישה הגישה תביעת מזונות אישה לבית המשפט לענייני משפחה, לבית הדין הרבני תהיה הסמכות לדון במזונות אישה אם התקיימו מספר תנאים משפטיים.

היעדר זכאות למזונות אישה – בשני מקרים – אישה מורדת או אישה עובדת:

אישה "מורדת" / שעזבה את הבית – עשויה שלא להיות זכאית למזונות אישה:

האישה אינה מאבדת את זכותה לקבלת מזונות אישה רק בשל העובדה שבני הזוג אינם חיים יחדיו. אולם אישה שבגדה בבעלה או אישה שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת מוכרזת בבית הדין הרבני כאישה מורדת ומאבדת את הזכות למזונות אישה. עם זאת, האישה רשאית להציג סיבה לעזיבת הבית, ומספיק שהסיבה תהא " קלה כנוצה " על מנת שהיא תשמור על זכותה למזונות אישה.

אישה עובדת:

אישה שעובדת ומשכורתה והכנסתה מספיקים לה לכיסוי כל צרכיה לא זכאית למזונות אישה.

אם שכרה של האישה נמוך ולא מספק לרמת החיים אליה הורגלה, אזי הבעל יחוב בהשלמת מזונות אישה בשיעור ההפרש בין השתכרות האישה לשווי רמת החיים שאליה הורגלה

האם האישה חייבת לצאת לעבוד ?

הכלל הבסיסי הוא שאישה לא חייבת לעבוד ואין לייחס משקל לפוטנציאל ההשתכרות שלה בקביעת מזונות אישה, אלא במקרים נדירים. בכלל זאת, כאשר האישה הינה בעלת מקצוע ועבדה במשך שנים רבות ואין מניעה מכך שתמשיך לעבוד, או במקרים של נישואין קצרים מאוד. יוער כי במקרה שבו אישה לא עבדה במשך שנים רבות, לא ניתן לחייב אותה לצאת ולעבוד ו/או לייחס לכך משקל בקביעת שיעור מזונות אישה.

מזונות אישה – עד מתי ?

ככלל מזונות אישה יש לשלם עד הגירושין או עד שניתן פסק דין לגירושין, המחייב את האישה להתגרש מהבעל והיא מסרבת לעשות כן.

צוות משרדנו כולל רב מוסמך המכיר את הלכות הדת היהודית גם בנושא מזונות אישה על בוריה, ויוכל לספק יעוץ מקיף בנושא.